jquery
היסטוריה

 

התקופה הכנענית

אלף שני לפנה"ס – עקדת יצחק על אחד ההרים בארץ המוריה.

המסורת מזהה את מקום העקדה על הר המוריה.

בתקופה זו ההר נמצא מצפון לעיר ירושלים.

 

עקדת יצחק, גוסטב דורה 1830 - 1883
 התקופה הכנענית
אלף שני לפנה"ס

תולדות הר הבית

הר הבית הוא האתר ההיסטורי והארכיאולוגי החשוב ביותר במדינת ישראל. הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים ובמשך כל הדורות היהודים שאפו לחזור אליו והזכירו אותו בכל תפילותיהם. על פי המסורת מהר הבית הושתת העולם ועליו הייתה עקדת יצחק. לאחר מכן עמד עליו בית המקדש הראשון, שבנה שלמה: "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת-בֵּית-יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי" [דברי הימים ב ג א]. במקומו של בית המקדש הראשון נבנה בית המקדש השני, בראשונה בידי עולי בבל, ובשנייה, ברוב פאר והדר, בידי הורדוס. מתחם הר הבית כפי שהוא מוכר היום עוצב במפעל הבנייה העצום של הורדוס בתקופת בית שני.

הר הבית הינו מקום קדוש לנוצרים כיוון שעמד בו בית המקדש. בפינה הדרומית מזרחית של מתחם הר הבית מצוין המקום שבו הונח ישו התינוק ('עריסת ישו' – כורסי עיסא) כשאימו עלתה לבית המקדש להקריב קורבן יולדת. מפורסמת תגובתו של ישו לפעילות המסחרית שהתקיימה בתוך המתחם ונתפשה בעיניו כפריצות וחילול הקודש: "וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל־מִקְדַּשׁ הָאֱלֹהִים וַיְגָרֶשׁ מִשָׁם אֵת כָּל־הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים בַּמִּקְדָּשׁ וַיַּהֲפֹךְ אֶת־שֻׁלְחֲנוֹת הַשֻׁלְחָנִים וְאֶת־מֹשְׁבוֹת מֹכְרֵי הַיּוֹנִים. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן כָּתוּב כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא וְאַתֶּם שַׂמְתֶּם אֹתוֹ לִמְעָרַת פָּרִיצִים" [מתי כא, יב-יג].

הר הבית הוא המקום השלישי בקדושתו למוסלמים, אחרי מכה ומדינה. האסלאם מכיר במסורות הקדומות של היהדות והנצרות ביחס להר הבית ומוסיף לו מסורות משלו. שמה של ירושלים אינו מוזכר בקוראן אך המסורת המוסלמית מקשרת אותה עם המסע הלילי של מחמד המתואר בפסוק הראשון של סורה 17: "ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר נָתַנו ברכתו על סביבותיו, למען נַראה לו את אותותינו". על פי אותה מסורת ערך מחמד מסע לילה ניסי ממכה לירושלים על סוסה פלאית המכונה אל-בוראק. באותו מסע הגיע מחמד להר הבית ועלה ממנו לשמים. בראשית ימיו, מחמד הורה למאמינים להתפלל לכיוון מקום המקדש בירושלים, ולכן היא נחשבת ל'קיבלה הראשונה'. אחרי זמן מה הוא שינה את כיוון התפילה לקעבה מכה. לאחר שהמוסלמים כבשו את ירושלים נבנו בהר הבית כיפת הסלע ומסגד אל-אקצה.

הר הבית הינו מקום פולחן עתיק יומין בעל חשיבות היסטורית ראשונה במעלה בתולדות התרבות האנושית בכלל והעם היהודי בפרט. במתחם הר הבית חבויים פרקי היסטוריה מאלפים המספרים את תולדותיו בימי גדולה ופאר, כמו גם בימי חורבן ושיממון.

התקופה הישראלית

1000 לפנה"ס לערך – דוד כובש את ירושלים.

דוד קונה את גורן ארונה היבוסי שעל הר המוריה ומקים שם מזבח לה.

960 לפנה"ס לערך – שלמה בונה את בית המקדש הראשון על הר המוריה.

586 לפנה"ס – מצור נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים. העיר נכבשת ונהרסת, ובית המקדש נשרף.

 

דוד המלך מנגן בכינור. פסיפס בית הכנסת בעזה
 התקופה הישראלית
1000-586 לפנה"ס

התקופה הפרסית

538 לפנה"ס – נפילת בבל והצהרת כורש.

ההצהרה מתירה לגולי יהודה לחזור לירושלים לבנות בה את המקדש.

516 לפנה"ס – השלמת בניית בית המקדש השני בידי זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן צדוק הכהן.

445 לפנה"ס – השלמת ביצורי חומות ירושלים בידי נחמיה.

 

גליל כורש. בו ניתנת לעמים זכות לשוב לארצם.
 התקופה הפרסית
538-332 לפנה"ס

התקופה החשמונאית

167 לפנה"ס – פרוץ המרד החשמונאי בעקבות גזירות אנטיוכוס ה- IV. המקדש מחולל בעבודה זרה ואוצרותיו נלקחים.

164 לפנה"ס – טיהור בית המקדש בידי יהודה המכבי.

63-134 לפנה"ס – שלטון בית חשמונאי. כיבוש החקרה, הריסתה עד היסוד והרחבת מתחם הר הבית.

63 לפנה"ס – כיבוש יהודה בידי המצביא הרומי, פומפיוס, בזמן המאבק בין שני היורשים החשמונאים.

 

הדלקת מנורת המקדש. התמונה באדיבות מכון המקדש
 התקופה החשמונאית
63-167 לפנה"ס

התקופה ההרודאנית

37 לפנה"ס עד 4 לספירה – תקופת שלטון הורדוס.

בניית בית המקדש מחדש, הרחבת מתחם הר הבית ובניית הסטווים.

מפעל הבנייה של הורדוס עיצב את רחבת הר הבית כפי שאנו מכירים אותה היום באמצעות קירות תמך מונומנטליים וחללים תת-קרקעיים.

 

שחזור מראה הר הבית וסביבתו בימי הבית השני ציור: בלאג' באלוג
 התקופה ההרודיאנית
37 לפנה"ס - 4 לספירה

התקופה הרומית

66 לספירה – פרוץ המרד הגדול.

70 לספירה – חורבן המקדש ב-ט' באב.

130 לספירה – הקמת העיר איליה קפיטולינה על חורבות ירושלים, ובניית מקדש יופיטר.

132–135 לספירה – מרד בר-כוכבא.

 

תבליט המתאר את לקיחת כלי המקדש. שער טיטוס
התקופה הרומית

 

התקופה הביזנטית

313 לספירה – 'צו מילאנו', הכרזה כי הנצרות היא 'דת מותרת'.

הכרזה זו גרמה לחיזוק מעמד הנצרות בקיסרות הקדושה בכלל ובירושלים בפרט. הר הבית מאבד מחשיבותו.

363-361 לספירה – הקיסר יוליאנוס 'הכופר' מתיר ליהודים לבנות את בית המקדש, אך הבנייה לא יוצאת לפועל.

 

תיאור ירושלים במפת מידבא
 התקופה הביזנטית
313 - 638 לספירה

התקופה המוסלמית הקדומה

638 לספירה – כיבוש העיר בידי הח'ליף עומר אבן אל-ח'טאב. הח'ליף בונה על הר הבית את המסגד הראשון.

750-661 לספירה – שלטון השושלת האומאית. בשנת 691 לספירה בונה הח'ליף האומאי עבד אל-מלכ את כיפת הסלע. בראשית המאה השמינית בונה הח'ליף האומאי אל-וואליד את מסגד אל-אקצה במקום שבו עמד קודם לכן מסגד עומר. בשנת 749 לספירה רעש אדמה גדול פוקד את הארץ וגורם לפגיעה נרחבת בחלק מהמבנים האומאיים, ביניהם מסגד אל-אקצה.

950-750 לספירה – שלטון השושלת העבאסית. נעשים שיפוצים בכיפת הסלע ומסגד אל-אקצה נבנה מחדש עם שבעה אגפים משני צידי אולם התווך.

1099-950 לספירה – שלטון השושלת הפאטימית. רעשי אדמה נוספים פוקדים את העיר ובעקבותיהם נעשים שוב שיפוצים ושינויים במסגד אל-אקצה ובכיפת הסלע.

 

כיפת הסלע
 התקופה המוסלמית הקדומה
638-1099 לספירה

התקופה הצלבנית

1187-1099 לספירה – שלטון הצלבנים בירושלים.

מסדר הטמפלרים קובע את מרכזו במתחם הר הבית.

מסגד אל-אקצה הופך למקום מושב המלך ומקבל את השם 'מקדש שלמה' (Templum Solomonis), המבנה התת קרקעי הגדול שבדרום-מזרח הר הבית מקבל את השם 'אורוות שלמה', ומבנה כיפת הסלע הופך לכנסיה ומקבל את השם 'מקדש האדון' (Templum Domini).

כמו כן נבנית על הר הבית קפלה המכונה כיום כיפת העלייה (קובת אלמעראג').

 

 
 התקופה הצלבנית
1099-1187 לספירה

התקופה האיובית הממלוכית והעות'מאנית

1260-1187 – השלטון האיובי. צלאח א-דין כובש את העיר ומבצר אותה. נעשים שיפוצים במסגד אל-אקצה ומבני הנצחה נבנים על ההר.

1516-1260– השלטון הממלוכי. על הר הבית נבנים מבני הנצחה, מתקני טבילה ושתיה, מינרטים ומדרסות.

363-361 1917-1516 – השלטון העות'מאני. העות'מאנים משפצים את כותלי הר הבית ובונים כמה מתקנים בתוך המתחם.

לקראת סוף התקופה העות'מאנית עורכים חוקרי הקרן לחקירת ארץ ישראל (PEF) את התיעוד המפורט ביותר של הר הבית ובייחוד של כותלי המתחם והחללים התת-קרקעיים שבו. החוקרים הידועים הם צ'ארלס ווילסון (1865-1864), צ'ארלס וורן (1870-1867) וקונרד שיק (1875-1872).

 

 
 התקופה האיובית, הממלוכית והעות'מנית
1187-1917 לספירה

ההתקופה הבריטית והירדנית

1917 – הגנרל אלנבי נכנס בשערי ירושלים והעיר עוברת לידי הבריטים.

1942-1938 – שיקום מסגד אל-אקצה בעקבות רעשי אדמה שגרמו לנזק כבד.

1948 – השליטה בהר הבית עוברת לידי הירדנים.

1964-1958 – שיפוצים רחבי-היקף בכיפת הסלע. כיפת העופרת מוחלפת בכיפת אלומיניום מוזהבת.

 

כניסת גנרל אלנבי לירושלים דרך שער יפו
 התקופה הבריטית והירדנית
1917-1967 לספירה

מדינת ישראל

יוני 1967 – שחרור הר הבית בידי צהל.

אוגוסט 1967– החלטת ממשלה 761: 'אם יעלו יהודים לתפילה בהר הבית, הם יופנו לכותל המערבי'.

מאוגוסט 1996 – הכשרת חללי אורוות שלמה למסגד. הווקף מונע מרשות העתיקות לפקח על הנעשה.

דצמבר 1996 – פתיחת המסגד החדש באורוות שלמה ובמעבר השער המשולש.

אוגוסט 1999– פתיחת המסגד החדש במעבר השער הכפול.

נובמבר 1999–חפירת הבור הענק בהר הבית ופריצת הקיר הצפוני של אורוות שלמה.

ינואר 2000 – הקמת הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית.

יוני 2000 – פרסום העצומה נגד המשך הרס העתיקות בהר הבית, עליה חתומים 82 חברי כנסת.

 

 
 מדינת ישראל
1967 ואילך