חוק העתיקות

 

הר הבית, כמו גם כל העיר העתיקה, הוגדר אתר עתיקות מיד לאחר מלחמת ששת הימים. מתוקף חוק העתיקות והגדרת המקום כאתר עתיקות, כל פעולה בהר הבית, כולל בנייה, הריסה, הנחת עפר או שינוי אחר בעתיקות, נדרשת לאישור בכתב מרשות העתיקות (ראה סעיף 29א).

כיוון שאתר זה הוא גם אתר דתי, כל פעולה כזאת נזקקה גם לאישור של ועדת שרים מיוחדת (ראה סעיף 29ג).

מתוך החוק:

 

29. איסור פעולות באתר עתיקות
(א) באתר עתיקות לא יעשה אדם ולא ירשה לעשות אחד מאלה אלא באישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו:
1. בנייה, סלילה, הקמת מיתקן, חציבה, כרייה, קידוח, הצפה במים, סיקול, חרישה, נטיעה או קבורה;
2. הנחת אפר, דומן, פסולת, או אשפה, לרבות הנחתם בנכס הגובל באתר;
3. שינוי, תיקון או תוספות בעתיקה הנמצאת באתר;
4. פירוק עתיקה או הסרת חלק ממנה או העתקתה ממקומה;
5. כתיבה חריתה או צביעה;
6. הקמת בנינים או קירות בנכס הגובל באתר.
7. כל פעולה אחרת שקבע המנהל לגבי אתר עתיקות פלוני
(ב) הודעה בדבר קביעת פעולה לפי פיסקה (7) לסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות
(ג) לעניין אתר עתיקות המשמש לצורך דתי או מוקדש לתכלית דתית, לא ייתן המנהל אישור לחפירה או לאחת הפעולות המנויות בסעיף קטן (א) אלא באישור ועדת שרים המורכבת מהשר כיושב ראש, שר הדתות ושר המשפטים.

בידי פקחי רשות העתיקות לעצור כל פעולה הנעשית ללא אישור הרשות בתחום אתר העתיקות.

לחוק בשלמותו לחץ כאן